הכותבים: רו”ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי עם רו”ח אורנה צח (גלרט)

ביום 7 בינואר 2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב”ל 369-08-13) את תביעתו של גדעון ברגמן (להלן: המבוטח) להחזר דמי ביטוח, וקבע כי בחישוב דמי הביטוח השנתי יש לקזז את סך המשכורת השנתית מסך ההכנסה כעצמאי ולא את המשכורת החודשית, שעלתה על המקסימום.

רקע חוקי
חישוב הכנסתו החודשית של עובד – מבוצעת ככלל על בסיס חודשי ובכפוף לתקרה.
חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר – מבוצעת ככלל על בסיס שנתי ובכפוף לתקרה.

מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי (תקנה 13 לתקנות הביטוח הלאומי: הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח):
(א) “מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, אחרי ניכוי דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לעניין זה הכנסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי”… (ההדגשה שלנו).

תמצית עובדתית
1. המבוטח עבד כל שנת המס 2011 כעובד עצמאי ובנובמבר – דצמבר 2011 עבד גם כעובד שכיר וגם כעובד עצמאי בו זמנית.
2. הכנסות המבוטח בשנת 2011 כעצמאי הסתכמו בסך 961,480 ש”ח וכשכיר – 173,822 ש”ח.
3. ההכנסה המרבית לשנת 2011 לתשלום דמי ביטוח הסתכמה בסך 881,064 ש”ח (73,422 ש”ח לחודש).
4. המוסד לביטוח לאומי לא חייב את המבוטח בדמי ביטוח כעובד עצמאי בחודשים נובמבר – דצמבר 2011 כיוון שהכנסתו כשכיר בכל אחד מהחודשים עברה את התקרה. כלומר, הוטלו חיובי דמי ביטוח כעצמאי רק לגבי החודשים ינואר עד אוקטובר – לגבי הכנסה של 73,422 ש”ח בלבד (סכום התקרה).
דיון והחלטה
המבוטח טען כי בהתאם לתקנה 13 יש להפחית מסכום ההכנסה השנתית המרבית (881,044  ש”ח) את מלוא הכנסתו השנתית כעובד שכיר (173,822 ש”ח). את היתרה בסך 707,242 ש”ח יש לחלק לכל השנה עד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח.
בית הדין קיבל את טענת המבוטח וקבע כי החוק קובע כי הכנסת עובד שכיר מחושבת על בסיס חודשי אולם תקנה 13 נותנת מענה למקרים חריגים ועבור זה היא חוקקה, ושם נקבע כי יש לנכות את כל השכר השנתי מההכנסה כעצמאי.

בשולי הדברים
לדעתנו הפרשנות שנקבעה בפסק הדין שגויה, וההקשר של תקנות 13-15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח מצביע כי התקנות נקבעו רק לצורך קביעת קדימות בלבד בחיוב דמי הביטוח לגבי מי שיש לו מספר סוגי הכנסות בו זמנית, והכל במגבלת התקרה. תוצאת החישוב כפי שקבע בית הדין יכולה לגרום לעיוותים חמורים בעניין החיוב, בעניין שיעורי דמי ביטוח מופחתים או מלאים ונראה כי תהיה פגיעה בהיבט הביטוחי לגמלאות, ונדגים:

שכיר שעבד בחודשים יולי עד דצמבר 2014 ושכרו הסתכם בסך 600,000 ש”ח בנוסף עבד כעצמאי כל השנה והכנסותיו הסתכמו אף הן ב-600,000 ש”ח לאור פסק הדין, לא יחויב כעצמאי, בחודשים ינואר – יוני 2014, כלל !!
ובהתאמה – לפי איזה בסיס יבוטח לגמלאות מחליפות שכר?
עיוותים כאמור יקרו לדעתנו בכל מקרה של עבודה כשכיר בתקופה חלקית של השנה, או במקרים שבהם השכר החודשי העולה על התקרה.
אנו מניחים כי המוסד לביטוח לאומי יערער על פסק הדין.