למנהלי חב’ הבניה א.צ. ברנוביץ ובניו, היה “הצדק סביר” לאי העברת מס אשר ניכו במקור לפקיד השומה שהינו – העובדה שמנהלי החברה לא שלטו בחשבונות הבנק של החברה ולא יכלו לקבוע למי להעביר כספים, וזאת לאור העובדה שהחברה הייתה בהליך של הבראה, בו שלטו הבנקים על הוצאת הכספים.

למנהלי חב’ הבניה א.צ. ברנוביץ ובניו, היה “הצדק סביר” לאי העברת מס אשר ניכו במקור לפקיד השומה, כך נקבע בת.פ. 10362/04.

סעיף 219 לפקודה קובע “נוכה מס על פי סעיפים 161, 164 או 170, ובלי הצדק סביר לא שולם לפקיד השומה כאמור בסעיפים 161, 166 או 171, דינו של החייב לנכות – מאסר שנתיים או קנס … הטוען כי היה לו הצדק סביר – עליו הראיה.“

סעיף 224א לפקודה קובע “חבר-בני-אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 215 – 220, יראו כאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי, נאמן או בא כוח של אותו חבר, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:

(1)   העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה.”

עינינו הרואות שהמחוקק נותן לנושא משרה, שלושה פתחי מילוט מעבירת אי העברת ניכויים אם יוכיח אחד מאלה:

1. היה לו הצדק סביר.
2. העבירה נעברה שלא בידיעתו.
3. נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את העבירה.

במקרה דנן, הוכיחו הנאשמים כי היה להם הצדק סביר שהינו – העובדה שמנהלי החברה לא שלטו בחשבונות הבנק של החברה ולא יכלו לקבוע למי להעביר כספים, וזאת לאור העובדה שהחברה הייתה בהליך של הבראה, בו שלטו הבנקים על הוצאת הכספים. אליבא ד’כבוד השופטת שריזלי “רגלי הנאשמים נדחקו מתפקיד הניהול בפועל, בכל הנוגע לניתוב התשלומים והבחירה למי לשלם וכמה לשלם…“

זיכוי זה מצטרף למקרים נוספים בהם זוכו הנאשמים מאישומים בהם חוסר שליטה היווה הצדק סביר, דוגמת  ע”פ 1271/05 בו זוכה מיכאל קריינדלר מאישום של אי הגשת דוח שנתי למס הכנסה. שם, בית המשפט קבע כי יש להתייחס לשתי עובדות ולבחון האם יש נקודת מפגש ביניהן: האחת – מועד ביצוע העבירה והשניה – מה היה תפקידו וכפועל יוצא מכך סמכויותיו של הנאשם במועד ביצוע העבירה. כאשר אין מפגש, קרי – בעת ביצוע העבירה אין לנאשם סמכויות, אזי אין להרשיע את הנאשם.

לא למותר לציין, כי יתכן והתביעה הייתה צריכה במסגרת כתב האישום להאשים את מי ששלט בכספים וקבע למי ישולם מה.

אליבא ד’כבוד השופטת שריזלי “קבעתי בנוסף, כי לנאשמים היה בסיס סביר ואיתן להניח, לפחות עד מחצית נובמבר, 2003, שרו”ח שרון מבצעת את הוראות החוק, ומורה להעביר לפקיד השומה את המס שנוכה ממשכורת ומתשלומים לספקים.” יתכן וכב’ השופטת רומזת שרו”ח לא ביצעה את הוראות החוק.

בכדי למנוע סיכון שלהבא יואשם בעל תפקיד כזה או אחר דוגמת רו”ח שרון, המלצתנו היא לשתף בכל מהלך את המנהלים בתאגיד ויתרה מכך להקדים תשלומים מכוח חוק  תשלומים שאינם מוגדרים כעבירה פלילית.