ביום 9 ביולי 2013 קיבל ביה”ד האזורי לעבודה (ב”ל 23530-07-10) את תביעתה של גב’ רייטר קטיה (להלן-המבוטחת) וקבע כי מענה לטלפונים וקבלת הודעות בביתה במהלך חופשת הלידה הייתה במסגרת ניהול משק הבית והיא זכאית למלוא דמי הלידה.

רקע חקיקתי ומקצועי

• סעיף 49(א) לחוק הביטוח הלאומי (להלן – החוק) קובע כי “המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה… בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה”.
• סעיף 56 לחוק קובע לעניין מבוטחת כי:”המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:(1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה,…”.
• יולדת רשאית לקבל תשלומים במהלך חופשת הלידה, אם לא עבדה בעבורם, כגון: מורה המקבלת שכר בחודשים יולי ואוגוסט בזמן שהיא נמצאת בחופשת לידה, או אם מדובר בתקבולים שנתקבלו עבור עבודות שבוצעו טרם היציאה לחופשת הלידה.
• למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל”ל) יש סמכות להפעיל שיקול דעת לשלילה מלאה או חלקית של דמי הלידה בכל מקרה שבו מבוטחת (להבדיל מ”מבוטח“) עובדת במהלך חופשת הלידה.

יצויין כי בפסיקה נקבע כי שיקול דעתו של המל”ל חייב להיות מידתי ביחס להיקף העבודה שבוצעה, והינו נתון לביקורת שיפוטית.

• בהתאם לחוק עבודת נשים חל איסור על מעסיק להעסיק עובדת שכירה השוהה בחופשת לידה.

(אולם אם עובדת שכירה עובדת בחופשת הלידה, עליה לדווח על כך למל”ל).

• לגבי עובדת עצמאית נהוג במל”ל לאפשר לה לבצע עבודה במהלך חופשת הלידה ברמה של “שמירה על הקיים”. כל מקרה לגופו.

תמצית עובדתית

• המבוטחת עבדה בחברת “צור גל הובלות בע”מ” כפקידה וכמסיעת עובדים. בעלה משמש כמנהל החברה. המבוטחת ילדה והגישה תביעה לדמי לידה שאושרה ע”י המל”ל (המל”ל השתכנע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין החברה למבוטחת).
• המל”ל הפחית מחצית מדמי הלידה מאחר ולטענתו המבוססת על עדותה של המבוטחת היא המשיכה לענות בביתה לטלפונים ולרשום הודעות עבור בעלה. כמו כן, לעיתים רחוקות ביצעה הסעות. נראה מהפסק כי עשתה פעילויות אלו במחצית הזמן שהיתה בביתה. יצויין כי המבוטחת לא ביצעה שליחויות או הפקדות לבנק.

הכרעת בית הדין

ביה”ד בפסיקה פשטנית המסתמכת על עדויות והתרשמות בלבד, קבע כך:

“לטעמנו,עת מבוטח עובד בביתו קיים קושי להפריד בין הבית לעבודה. מה אמורה היתה התובעת לעשות עת מצלצל הטלפון בביתה? לא לענות כלל או לענות ולומר שהיא בחופשת לידה? איננו סבורים כך. העובדה כי התובעת השיבה לטלפונים בתקופת חופשת הלידה היתה בגדר עזרה משפחתית, הא ותו לא.

סבורים אנו כי העובדה שהתובעת ענתה לטלפונים הינה במסגרת ניהול משק הבית.

סוף דבר – התביעה מתקבלת”.

בסיכום, ועל אף הפסיקה הפשטנית במקרה זה, יש עדיין לזכור כי קיים איסור לעבוד בתקופת חופשת הלידה זאת, כיוון שלפי תכלית החקיקה חופשת הלידה נועדה לאפשר למבוטחת לשהות בבית עם התינוק ולא כדי לעבוד.

במקרה הצורך, אנו ממליצים למי שמתכוונת בכל זאת לעבוד בחופשת הלידה, להתייעץ עם בני סמכא בתחום, או עם גורמים הרלוונטייםבמל”ל, כדי לבחון האם ומתי ניתן יהא לבצע עבודות כלשהן, ובעיקר שמירה על הקיים לעובדת עצמאית, תוך צימצום החשיפה ככל שניתן להקטנת דמי הלידה המגיעים.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבהאת אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו”ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו”ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו”ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.