הכנסות – דיבידנד ב – 12% – “לא קלה היא לא קלה דרכנו”

במסגרת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009-2010 אשר מצויה בשלבים מתקדמים של חקיקה נקבעה בין היתר חקיקה נרחבת גם בתחומי המס השונים. במסגרת המבזק הקודם התייחסנו להשפעות עיקריות בתחום הביטוח הלאומי, ובמבזק זה נתייחס לחלק מהיבטי מס הכנסה הכלולים בתוכנית.

מח’ מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע”מ

הוראת שעה לגבי חלוקת דיבידנד בשנת 2010:

במסגרת התכנית נקבע כי דיבידנדים אשר מקורם ברווחים ראויים לחלוקה עד המועד הקובע (31 בדצמבר 2002) (להלן – “רר”ל“) ואשר יחולקו החל מיום 1 בינואר 2010 עד ליום 30 בספטמבר 2010 (להלן – “תקופת ההטבה“) יחויבו במס בשיעור של 12% במקום שיעור מס של 25% או 20% למי שאינו בעל מניות מהותי. הטבה זו תחול למעשה על אותו רר”ל אשר היה זכאי למס בשיעור של 10% במקרה של מכירת המניות או פירוק החברה.

על מנת לזכות בשיעור המס המופחת כאמור, יש לעמוד ב – 3 תנאים מצטברים:

  • 1. הדיבידנד התקבל בתקופת ההטבה – כלומר מימוש ההטבה יתאפשר על בסיס מזומן, כך למעשה, חלוקת דיבידנדים, בין כחלוקה בפועל בין במסגרת הסכמה על סגירת יתרות חובה עם פקיד השומה, מוטב להן כי ידחו לתקופת ההטבה, על מנת לממש את שיעור המס המופחת.
  • 2. המניות נרכשו לפני 1 בינואר 2003 – לא ברורה התניה זו שכן היא ברורה מאליה לאור העובדה כי ביחס למניות שנרכשו לאחר מועד זה הרי אין כל רר”ל הזכאי מלכתחילה ל – 10%.
  • 3. זכאותו של מקבל הדיבידנד לרר”ל ב – 10% במכירה – לדיבידנד המוטב יהיה זכאי רק מי שאילו היה מוכר את המניות בתקופת ההטבה היה זכאי לרר”ל ב – 10%.
  • 4.ממוצע ההכנסות מהחברה לא השתנה  – הכנסות בעל המניות בשנים 2009 עד 2012 ממשכורת, ריבית, הפרשי הצמדה או תשלומים אחרים מהחברה מחלקת הדיבידנד לא פחת מממוצע הכנסות שקיבל בעל המניות הנ”ל מהחברה כאמור בשנים 2007-2008. במסגרת חישוב ההכנסות לשנים 2009-2012 לא יובא בחשבון הדיבידנד המוטב על פי סעיף זה.

    הוראה זו הינה למעשה הוראה אשר מעקרת מתוכן מקרים רבים:

    • א. לדוג’ חברה אשר חדלה להפיק הכנסות אקטיביות בתום 2008, לפיכך לא תשלם לבעלי המניות בה כל שכר ב – 2009-2012, כך שלא יעמדו במבחן הממוצע המדובר.
    • ב. יתרה מזאת, מקום בו לא עומדים במבחן הממוצע, לא הוגדרה הסנקציה, כסנקציה יחסית, כך שלכאורה אי עמידה במבחן הממוצע ב – 100 ₪ עלול לשלול את ההטבה ביחס לדיבידנד של 1,000,000 ₪.
    • ג. לא זו אף זו, העובדה כי יש לעמוד בממוצע במשך השנים 2009 עד 2012!!! גורמת לחוסר ודאות בתביעת ההטבה, וכי מי יתקע כף למחלק הדיבידנד בשנת 2010 כי הוא יצליח בשנים 2011-2012 לעמוד בדרישות הממוצע האמור?? הוראה זו בשילוב העלאת תקרת הביטוח הלאומי לפיה האינטרס יהיה להפחית משמעותית בשכר עשויה לגרום למצבים בהם נמשכו דיבידנדים במס בשיעור 12% אך לאחר מספר שנים יציף פקיד השומה את העובדה כי לא עומדים בתנאים ויצא כי באנו לברך (12%) ויצאנו מקללים (25% ובזבוז מגן ה – 10% לעד).

    לסיכום נראה כי תנאי זה מערים קשיים רבים, אשר עשויים להוביל למעשה לנטרול המטרה לשמה חוקק – תמרוץ המשיכה של רווחים אלו על מנת להעשיר במשהו את קופת המדינה במציאות הכלכלית של היום.  לדעתנו מוטב יהיה כי ישקול המחוקק שוב את התנאי האמור, אולם במידה ולא כך יהיה “היזהרו יועצים בעצותיכם” לא פשוט יהיה מעמדו של מי שימליץ על משיכה ב – 12% אשר בסופה יאלץ הלקוח לשלם 25% ואף תישלל ממנו הזכות העתידית לניצול ההטבה האמורה.

הוראת שעה זו הינה ברוכה במהותה, אך יישומה אינו פשוט, הוראה מעין זו מקימה שוב לתחיה שיטות אינספור וטענות רבות בעניין כימות אותו רר”ל, אשר לפני החלוקה יש לבחון את גובה הדיבידנד המוטב. כמו כן ישנם צעדים אשר ניתן

וצריך לבצע כבר בשנת 2009 על מנת לייצר פלטפורמה איכותית לניצול אפקטיבי של ההטבה האמורה.

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support