שאלה:

לזוג נשוי 2 דירות שסך ההכנסה מדמי שכירות בהן עולה על תקרת הפטור ממס. אחת הדירות היתה בבעלות האישה לפני נישואיה. האם הפטור ממס כאמור הוא לתא המשפחתי או בחישוב נפרד? אם חישוב נפרד כיצד ליחס את ההכנסות לבעל ולאישה, דירה אחת נרכשה במהלך הנישואין.

תשובה:

אפריד את תשובתי לשני רכיבי שאלה:

1. האם חישוב הפטור הינו בהתאם לתא המשפחתי כן או לא.

2. ההכנסה החייבת ככל שקיימת למי מבני הזוג תיוחס.

שאלה ראשונה:

סעיף 2 לחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש”ן –  1990 קובע:

יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על 4,320 שקלים חדשים(4)  (להלן – התקרה) [עד תיקון מס’ 12 נאמר: בסכום כולל העולה על 5,595 שקלים חדשים] בשל חודש השכרה כלשהו בשנת המס; לענין סעיף זה יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו שעד גיל שמונה עשרה.

כפי שעולה מסעיף זה אין כל השפעה לעובדה כי הכנסותיו של בן הזוג הינן מדירות אשר היו בבעלותו לפני הנישואין, לפיכך מלשון החוק עולה כי לצורך בחינת הפטור יש להביא גם דירה זו.

שאלה שניה:

לאחר שחושב הפטור והמסקנה היא כי עדיין קיימת הכנסה חייבת הרי שיש ליחס אותה בין בני הזוג.

כאן אכן ניתן ליחס הכנסה של האשה מדירה שהיתה בבעלותה שנה לפני נישואיה בחישוב נפרד לאישה זאת בהתאם להוראות סעיף 66(ב).

“על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 65, בן-זוג שהיתה לו הכנסה מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו או מרכוש שקיבל בירושה בתקופת נישואיו, רשאי לתבוע שייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו האמורה, ובלבד שאם היתה לבן-הזוג האמור הכנסה אחרת שלגביה נערך חישוב מס נפרד, תיווסף ההכנסה על פי סעיף קטן זה להכנסה האחרת.”

את ההכנסה החייבת מהדירה אשר נרכשה במהלך הנישואין יש לייחס לבן הזוג בעל ההכנסה מיגיעה אישית גבוהה יותר.

נ.ב.

יש לבחון במידה והפטור נשלל כולו או חלקו את כדאיות יישום הוראות סעיף 122 שאז למעשה מתייתרת השאלה למי תיוחס ההכנסה שכן בכל מקרה שיעור המס יהיה 10%.