רקע

תיקון 138 הוא שלב נוסף לאחר תיקון 7 מינואר 1996 אשר במסגרתו הוגדלה הזכאות לילידות ינואר 1931 ואילך.

הגדרות

עקרת בית נשואה-אישה נשואה למבוטח תושב ישראל (או ידועה בציבור) שאינה “עובדת שכירה” ואינה “עובדת עצמאית” ואינה מקבלת קצבת נכות כללית מן המוסד לביטוח לאומי.

אלמנה בת קצבה עקרת בית-אלמנה המקבלת מן המוסד לביטוח לאומי קצבת שאירים או קצבת תלויים והיא אינה “עובדת שכירה” ואינה “עובדת עצמאית”.

זכאות לקצבת זקנה

ככלל, עקרת בית, כאמור בהגדרות שלעיל, אינה מבוטחת לקצבת זקנה, אלא אם צברה תקופת אכשרה במהלך השנים (144 חודשי ביטוח מגיל 18, או 60 חודשי ביטוח בתוך 10 השנים שקדמו למועד הזכאות לקצבה, או 60 חודשי ביטוח מכלל התקופות שבהן הייתה תושבת ישראל בתנאים שנקבעו). כיוון שעקרת בית נשואה אינה משלמת דמי ביטוח לאומי, היא זכאית לקבל תוספת לקצבה של הבעל (שמכוחו היא מבוטחת) בהתאם להכנסותיה ולגילה.

“אלמנה בת קצבה” מקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים.

קבוצה נוספת של עקרות בית שאינן מבוטחות כוללת נשים שעלו לארץ בגיל שעולה על 60-62.

תיקון 7 לחוק

בתיקון 7 לחוק מינואר 1996, נקבע כי עקרת בית שהיא נשואה או אלמנה בת קצבה זכאית לקבל קצבת זקנה בעד עצמה כפוף לתנאים הבאים:

• 1. האישה נולדה אחרי 31.12.1930.
• 2. האישה הייתה תושבת ישראל במשך 5 שנים לפני “גיל הזכאות” (בשעתו- 65 שנים).

הזכאות לקצבה היא רק מגיל הזכאות (שאינו מותנה בהכנסות).

תיקון 138- הקריטריונים לזכאות

הרחבת הזכאות מיום 1.1.2013 על פי תיקון 138  לחוק תהיה בתנאים הבאים:

• 1. האישה עקרת בית שהיא נשואה או אלמנה בת קצבה.
• 2. האישה נולדה לפני 1.1.1931, כלומר מלאו לה 82 שנים ומעלה.
• 3. האישה צברה 5 שנות תושבות לפני גיל 65 (כלומר, הייתה תושבת ישראל בגיל 60 עד 65) ויכולה בתנאים מסוימים להמשיך לצבור תקופות ביטוח.

למרות התיקונים האמורים, במצבים הבאים אין זכאות לקצבה:

• 1. אישה נשואה שעלתה לראשונה ארצה מעל הגיל (בין 60-62 לפי תאריך הלידה)-הבעל ימשיך לקבל תוספת בעבורה.
• 2. במקרה של פטירה של עקרת בית שמקבלת קצבת זקנה כ”עקרת בית”, האלמן אינו זכאי לקבל קצבת שאירים מכוחה (אך זכאי לקבל מענק פטירה).
• 3. במקרה של פטירת הבעל, האלמנה בוחרת בקצבה הגבוהה מבין קצבת הזקנה וקצבת השאירים (בדרך כלל, קצבת השאירים גבוהה יותר).
• 4. אלמנה שמקבלת קצבת תלויים עשויה להיות זכאית לקצבת זקנה ומחצית מקצבת התלויים, או קצבת תלויים ומחצית מקצבת הזקנה, כגבוה מביניהם.
• 5. אישה שלא צברה תקופת אכשרה כתושבת ישראל, תידחה תביעתה לקצבת זקנה.

מקבלי תוספת השלמת הכנסה

תשלום קצבת זקנה לעקרת הבית עלול לגרום להפסקת תוספת השלמת הכנסה בקצבת הבעל. על פי התיקון לחוק בני הזוג ימשיכו להיות זכאים לכל ההטבות הנלוות שקיבלו בהיותם זכאים לתוספת השלמת הכנסה (הנחה בתרופות, בארנונה וכדומה).

המוסד לביטוח לאומי אמור ליזום תביעה למבוטחת העונה לתנאים שפורטו לעיל.

תובנות

על מנת לקבל קצבת זקנה בגיל פרישה ולא רק בגיל הזכאות מומלץ לשמור תיעוד בגין תקופות שבגינן שולמו דמי ביטוח לאומי.

כדאי לאישה לבדוק במוסד לביטוח לאומי אם חסרות תקופות ביטוח להשלמת תקופת האכשרה כעובדת מבוטחת.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו”ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן, ורו”ח (משפטן) ישי כהן ממשרדנו.