תביעה להפרשי גימלה – צימצום טענת “השיהוי”

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

רו"ח אורנה צח – גלרט, יועצת בתחום ביטוח לאומי
מר חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה – ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ

ביום 30.9.2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 7262-12-12) את תביעתה של ד"ר מיכל ברוורמן (להלן: "המבוטחת") לתשלום הפרשי דמי לידה, למרות שחלפו 12 חודשים מיום עילת התביעה, קרי הלידה.
רקע חוקי
מכוח סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי, דמי לידה משתלמים על פי שכר העבודה ששולם ברבע השנה שקדם ליום הקובע (היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון).
עם זאת, מכוח התקנות לפי סעיף 55 לחוק, ניתן לחשב שכר עבודה מעודכן אם לא שולם למבוטחת מלוא השכר לפני היום הקובע מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה.
הוראות השיהוי מכוח סעיף 296 קובעות כי תביעה לגמלת כסף שהוגשה למוסד אחרי שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, תשולם רק בעבור 12 חודשים שלפני חודש הגשת התביעה.
רקע עובדתי
המבוטחת מועסקת כרופאה במרכז הרפואי אסף הרופא.
ביום 10.4.2011 ילדה את בנה. בית החולים הגיש בעבורה תביעה לדמי לידה ביום 27.4.2011.
בו ביום, הודיע המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כי התביעה אושרה לתקופה 10.4.2011 עד 16.7.2011 והבסיס לחישוב הגמלה נעשה לפי שלושת החודשים האחרונים להעסקתה.
במכתב נוסף מיום 28.11.2011, הודיע המל"ל למבוטחת כי נעשה חישוב מחדש שלפיו היא זכאית לדמי לידה נוספים בסך 2,561 ₪.
ביום 15.10.2012, פנתה המבוטחת למל"ל בדרישה לתשלום הפרשי דמי לידה, וזאת בטענה כי בחישוב הגמלה לא הובא בחשבון כי בחודשי העבודה האחרונים טרם הלידה היא לא ביצעה כוננויות ותורנויות בשל ההיריון ומכתב בעניין זה הנושא תאריך 11.4.2011 הומצא למל"ל אך לא הובא בחשבון.
התברר בדיעבד כי בית החולים שלח את המכתב האמור למבוטחת ולא למל"ל בעוד שאת התביעה לדמי הלידה הגיש בעבור המבוטחת בתביעה אוטומטית.
ביום 19.12.2012 הודיע המל"ל למבוטחת טלפונית כי בקשתה לתשלום ההפרשים נדחתה בגין שיהוי כמתחייב מהוראת סעיף 296 לחוק.
דיון והחלטה
המל"ל לא חלק על הטענה שמגיעים למבוטחת הפרשי גמלה אולם לטענתו, המבוטחת הגישה את התביעה להפרשי גמלה אחרי 12 חודשים מהיום שנוצרה עילת התביעה (10.4.2011), ולכן יש לדחות את התביעה.
בית הדין בחן מהי עילת התביעה ומהו היום שבו נוצרה עילת התביעה וקובע שעילת התביעה היא מסכת העובדות הנדרשות כדי להראות ולהוכיח שהמבוטחת זכאית להפרשי דמי הלידה.
רק ביום 28.11.2011 הודיע המל"ל למבוטחת כי בוצע חישוב מחודש לדמי הלידה ולפיו היא זכאית לדמי לידה נוספים בסך 2,561 ₪ (החישוב בוצע בעקבות תשלומים נוספים שהמבוטחת קיבלה, כגון ביגוד).
בעוד שהמל"ל טען כי במכתב הראשון צוין מהו הבסיס לחישוב דמי הלידה ואילו המכתב השני רק עדכן את אותו הבסיס על סמך מידע חדש – בית הדין קובע לעניין זה: "אין לקבל פרשנות זו, שכלל לא צוינה במכתבים שנשלחו לתובעת". רק "במכתב השני צוין הבסיס הנכון לחישוב, והנתבע כלל לא טרח לידע את התובעת בעקבות מה בוצע החישוב המחודש".
מכאן שרק עם קבלת המכתב השני יכלה התובעת ללמוד על הבסיס האמיתי לחישוב הגמלה. אי לכך, היום שבו נוצרה עילת התביעה לעדכון הגמלה הוא בסמוך ל – 28.11.2011. מכתב המבוטחת לעדכון הגמלה היה ביום 15.10.2012, ולכן התביעה להפרשים הוגשה במועד – בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
בשולי הפסק – בית הדין מבקר את התנהלות בית החולים על כך שהוא מגיש את תביעת דמי הלידה בתביעה אוטומטית במקום העובדת היולדת אך את מסמכי עדכון השכר הרלוונטי לתביעת הגימלה הוא אינו מגיש למל"ל אלא שולחם לעובדת, אשר ככל שתשכיל תוציא פניה מטעמה למל"ל כדי לתבוע עדכון לדמי הלידה שקבלה קודם לכן. בית הדין מתייחס למקרה זה כבעל נסיבות חריגות המצדיקות בכל מקרה עשיית צדק, כי המל"ל מכיר את ההתנהלות הזו שרלוונטי, לרופאות רבות.
התביעה התקבלה.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support