“שווי רכב” עלול לשלול זכאות לגמלאות זקנה ונכות כללית

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן, רו”ח (משפטן) ישי חיבה

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי עם רו”ח אורנה צח (גלרט)

ביום 19 ביולי 2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב”ל 47305-10-13 ,22226-11-13) את תביעתם של בני הזוג עמיחי וחדווה יעקובזון (להלן: "המבוטחים") לקצבת זקנה. המבוטח תבע את זכותו לקבל קצבת זקנה שנשללה ממנו בדיעבד, והמבוטחת תבעה את התוספת בעבור בעלה, בטרם הבעל הגיע לגיל פרישה.
תביעתם נדחתה כיוון שלבעל היה שווי רכב ונקבע כי שווי זה הוא רכיב שכר שיש להביא בחשבון במבחן ההכנסה לקבלת קצבת זקנה ותוספת תלויים.

רקע חוקי (באופן כללי בלבד):

קצבת זקנה מלאה ליחיד (ללא תלויים) ב ”גיל פרישה מותנה בהכנסות” (67 – 70 לגבר) מותנית בהכנסה מעבודה שעד 5,278 ש"ח לחודש  בשנת 2015.
חריגה שולית מתקרה זו תאפשר קבלת קצבה חלקית.

תלוי לקצבת זקנה הוא בן/בת זוג או ילד כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי.

תוספת תלויים (ככל שהתלוי עד גיל 70) למי שמקבל קצבת זקנה ניתנת בתנאי שלתלוי הכנסה (מכל המקורות מסעיף 2 לפקודה כמוגדר  בתקנות), של עד 5,278 ש"ח. חריגה ולו שולית מתקרה זו, שוללת תוספת התלויים לחלוטין.

כאשר התלוי מקבל קצבה בזכות עצמו התוספת האמורה מופסקת.

לפי חוק הביטוח הלאומי רואים כהכנסה חודשית של עובד שכיר את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה שכולל  גם שווי שימוש ברכב.

רקע עובדתי:

המבוטחת הגישה תביעה לקצבת זקנה שכוללת תוספת תלויים בעבור בעלה ותביעתה אושרה. כשהבעל הגיע לגיל פרישה אישר המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל”ל") את תביעתו לקצבת זקנה וזו שולמה לו במשך מספר חודשים.

מאוחר יותר התברר למל”ל כי בתלושי השכר של המבוטח יש גם רכיב של שווי רכב. רכיב זה גרם לכך כי נשללה קצבת הזקנה ששולמה לו, ונוסף על כך נשללה למבוטחת תוספת התלויים בגין בעלה, והם נדרשו להחזיר את הקצבאות שקבלו בטעות.

המבוטחים טענו כי נקבע בבית הדין הארצי כי “הכנסה זקופה” אינה בסיס לפיצויי פיטורין ולכן שווי רכב צמוד משמש לצרכי מיסוי בלבד.

המבוטחים הפנו גם לפסק דין “פלונית – המוסד לביטוח לאומי” מיולי 2014 בבית הדין האזורי שבו נקבע כי שווי רכב אינו אמור להיקבע דווקא לפי תקנות שווי השימוש (לצרכי המיסוי) אלא על פי השווי הריאלי של טובת ההנאה שהמבוטח מפיק מכך.

המל”ל טען כי כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעסיקו יובאו בחשבון כהכנסתו החודשית של העובד.

דיון והחלטה:

בית הדין מגיע למסקנה כי חוק הביטוח הלאומי מחייב את המל”ל לבחון את הכנסת המבוטח בהתאם לסעיף 2(2) לפקודה, אשר קובע מפורשות כי שווי שימוש ברכב הוא בגדר הכנסה אשר שוויה הוסדר בתקנות מס הכנסה.

שווי הרכב אשר נקבע בתקנות מס הכנסה, הוא השווי הראוי לעניין חוק הביטוח הלאומי, ואין לבחון את טובת ההנאה הממשית בכל מקרה פרטני.

שתי התביעות נדחו.

בשולי הדברים
מניסיוננו עולה כי עובדים שמשתלמות להם קצבאות כגון קצבת נכות כללית או קצבת זקנה ו/או תוספת לקצבאות אלה בשל התלויים בהם, עלולים להידרש להחזיר גמלאות אלה עת נזקפת להם או לתלויים בהם הכנסה זקופה כגון שווי רכב.
גם כאשר משולם להם שכר נוסף כדוגמת דמי הבראה, בונוס, ביגוד שנתי וכדומה, עלולים תשלומים אלה לשלול זכאותם לגמלאות מהמל”ל בשל הוראות הפריסה.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support