קווים מנחים לקביעת מוסד ציבורי לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הכותב: רו”ח (משפטן) יובל אבוחצירא

ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן  –  פתרונות מיסוי בע"מ

 

כידוע, סעיף 46 לפקודה מעניק ליחידים וחברות זיכוי ממס בגין תרומותיהם למוסדות ציבור הפועלים בתחומים הקבועים בחוק, ועל ידי כך מעודד נישומים להזרים כספים לארגונים וגופים הנמנים עם המגזר השלישי הנזקקים לתמיכת המדינה בקיום פעילותם (וזאת בין היתר, חלף תקצוב ישיר של המדינה).
סעיף 46(א) לפקודה קובע שאדם שתרם בשנת המס סכום העולה על 190 ₪ לקרן לאומית או ל”מוסד ציבורי” כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה. הזיכוי הינו בשיעור של 35% מסכום התרומה ליחיד, ולחברה – בשיעור מס החברות (26.5% בשנת 2015). כל זאת כפוף לתקרת תרומה הקבועה בסעיף – 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה השנה או תרומות בסך 9,925,000 ₪ לשנה, כנמוך מבניהם.
ביום 23.8.2012 ניתן פסק דין בבג”צ 10893/08 עמותה לויפאסנה בישראל נ’ שר האוצר בו בית המשפט דחה את העתירה של עמותת ויפאסנה בישראל להכרתה על ידי שר האוצר כ”מוסד ציבורי” לפי סעיף 9(2) לפקודה וזאת לעניין הכרה בזיכוי ממס בגין התרומות אליה לעניין סעיף 46 לפקודה. עם זאת, דחיית העתירה לוותה בהסתייגות של בית המשפט לעניין התנהלות שר האוצר בהסדרת אופן מדיניותו ביחס לסעיף 46 לפקודה, והמליץ לרשות המיסים לגבש קריטריונים ברורים על מנת לאיין את החשש מפני הפעלה שרירותית או מפלה של סמכות זו.
בעקבות המלצות אלו מינה שר האוצר בשנת 2013 ועדה ציבורית בראשות השופטת (בדימוס) שרה פריש (להלן – "ועדת פריש") שקבעה המלצות, מבחינה מהותית ופרוצדורלית, לעניין אמות המידה והקריטריונים שלפיהם יקבל מוסד ציבורי אישור זיכוי מס בגין תרומות על פי סעיף 46 לפקודה, וזאת תוך התייחסות בין היתר, לרשימת הקווים המנחים לקביעת מטרה ציבורית ומוסד ציבורי שנקבעו בחוזר מ”ה 2/2001.
בחודש מאי 2014 הוגשו ההמלצות לשר האוצר אשר החליט לאמץ את עיקרן והורה לגורמים המקצועיים לפעול בכל הדרוש ליישמן. כפי שנכתב בחוזר, שר האוצר האציל ביום 1.8.2014 את סמכותו לפי סעיף 46 למנהל רשות המיסים מכוח סעיף 33(ב) לחוק יסוד: הממשלה, והדבר פורסם ברשומות.
ביום 16.8.2015 פרסמה רשות המיסים את חוזר מ”ה מס’ 8/2015 בו מפורטים אמות המידה והקריטריונים המהותיים (רק אלו שלא דורשים שינוי חקיקה) כפי שהם משתקפים מהמלצות ועדת פריש לעניין אישור המוסד לפי סעיף 46 לפקודה.

לעניין עיקרי התבחינים של פעילות למטרה ציבורית, בחוזר :

פעילות שנועדה לקדם את רווחת הציבור, ואיננה פעילות פרטית או עסקית.

הפעילות מקדמת, ללא הפלייה, את רווחת הציבור ככלל או רווחתם של ציבורים מובחנים בעלי זהות, עניין או צרכים משותפים הכלולים במטרה הציבורית.

הפעילות אינה: נוגדת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כרוכה בהפרת הוראות חוק, מעודדת טרור או הסתה, או פוגעת בתקנת הציבור, וכד’.

בנוסף, מביא החוזר תבחינים מהותיים לבחינת “מוסד ציבורי”. להלן נקודות שמצאנו לנכון להדגיש מתוכם:

“המוסד הציבורי יפעל לקידום המטרה הציבורית ללא יצירת קשר או התניה בין שיעור ההשתתפות במימון הוצאות המוסד, לבין הציבור הנהנה משירותיו…”

מוסד ציבורי לא יצבור עודפי הכנסות אלא ביחס סביר לפעילותו לרבות בשל התמודדות עם משבר עתידי. צבירה של מעבר ל – 100% ממחזור פעילות המוסד – תדרוש אסמכתאות.
בכל מקרה – בעת צבירת עודפים, יש להציג תוכנית אמינה לניצול הכספים בטווח הנראה לעין, ופרוט פעילויות שבכוונת המוסד לבצע בשלוש השנים הבאות.
צבירת עודפים שהינה חלק ממטרות המוסד – תותר גם לטווח ארוך.

מותר למוסד לקיים פעילות עסקית שאינה משתלבת וכרוכה עם מטרתו הציבורית, תוך הפרדת חשבונות ובתנאים מסוימים, ובלבד שהיקף הפעילות העסקית כאמור, לא יעלה על 25% מפעילות המוסד הציבורי.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support