נציגות בישראל מונעת שיעור מע"מ אפס לגבי תקבול מחו"ל

הכותב: רמי אריה, עו"ד ורו"ח *

שירות הניתן לתושב חוץ על ידי עוסק בישראל חייב בשיעור מע"מ אפס, על התקבולים שיקבל מתושב החוץ. אולם, אם יש נהנה מהשירות שהוא גם תושב ישראל, יחול שיעור מע"מ אפס רק אם השירות הניתן לתושב ישראל הוא אגבי וזניח לשירות אשר ניתן לתושב החוץ. נציגות בישראל של תושב חוץ תעיד בדרך כלל כי השירות אינו אגבי ולכן חייב במע"מ מלא.

בעניין אוסקר גרוס (ע"מ 55563-09-14 אוסקר גרוס (1996) בע"מ נגד מנהל מע"מ תל אביב 3, ניתן ביום 28.3.2017), דובר על חברה בישראל אשר פעלה כזרוע של פירמה אמריקאית. כל מניותיה הוחזקו על ידי חברת האם אשר עסקה בענף הפיננסים.

הלקוחות הישראלים של אוסקר גרוס היו בעיקר בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה והשתלמות, דהיינו משקיעים "מוסדיים".

לגישת החברה היא נתנה שירות אך ורק לחברת האם, במתכונת של call center , ואילו השירות ללקוחות הישראלים ניתן על ידי חברת האם. מכיוון שכך, ומאחר שחברת האם הייתה בבחינת תושבת חוץ, התמורה אשר התקבלה בידי החברה מידי חברת האם הייתה חייבת במס ערך מוסף בשיעור אפס, מכוח סעיף30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף.

לעומת זאת, מנהל מע"מ סבור כי החברה נתנה שירות ללקוחות הישראלים, בנוסף על השירות לחברת האם, ולפיכך אין מקום להחלת שיעור מס אפס.

בע"מ 37473-05-12 אמריקה ישראל קאמפ אקסצ'ינג' (איי.אי.סי.אי) בע"מ נגד מנהל מע"מ (17.3.2016) נקבע, כי ייתכנו מקרים של הושטת סיוע לתושבי ישראל מבלי שהדבר יחשב למתן שירות. כך יהיה למשל אם סיוע טפל או נלווה יינתן לתושב ישראלי (לקוח פוטנציאלי) על ידי עוסק ישראלי, כאשר העוסק הישראלי פועל בשביל תושב חוץ המעוניין לשווק ללקוח הישראלי נכס בחו"ל. אולם, אם הסיוע איננו טפל או נלווה ויש בו ערך עצמאי ממשי עבור התושב הישראלי, אזי יש מקום לקבוע כי מדובר במתן שירות לתושב ישראל ולא יחול שיעור מס אפס.

במקרה הנוכחי החברה היוותה חוליה בלתי זניחה בשרשרת מתן השירותים על ידי אוסקר גרוס (כקבוצה) ללקוחות הישראלים.

עובדה היא שחברת האם בחרה להציב בישראל נוכחות עסקית מטעמה במשך שנים רבות, ולא הסתפקה בקליטת פקודות מרחוק באופן ממוכן או ממוחשב ולא בחרה לטפל בלקוחות הישראלים באמצעות צוות הממוקם במדינה אחרת.

יתרון החברה כנציגה מקומית נבע בין היתר מהיכולת לנהל עסקים בשפה העברית, ממתן מענה להפרשי השעות בין יום העסקים בישראל לבין יום העסקים בארה"ב, מההיכרות הקרובה עם צורכי המגזר המוסדי בישראל, ומהאפשרות לטפח קשרי עבודה הדוקים וקבועים עם בעלי תפקידים מטעם הלקוחות.

במצב זה מתקיים הסייג בסעיף 30(א)(5) לפיו "נושא ההסכם הוא מתן שירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל, בישראל".

צוותי חדר העסקאות והחדר העורפי ישבו בישראל ופעלו אך ורק בישראל. הלקוחות המוסדיים אשר פנו לצוותים אלה ועמדו בקשר הדוק איתם אף הם נמצאו בישראל.

החברה אמנם לא קבלה כל שכר מהלקוחות הישראלים אלא מחברת האם בלבד. אך יש לשער כי גובה העמלות שחברת האם גבתה במישרין מן הלקוחות, נקבע בין היתר בהתחשב בעלויות הכרוכות בהחזקת המנגנון בישראל – בקרבת מקום לאותם לקוחות.

לאור כל האמור, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי יחול מע"מ בשיעור רגיל על תקבולי החברה מהשירות לחברה האם.

 *רמי אריה עורך דין ורואה חשבון, יושב ראש צוות התגובות של פורום המיסים של לשכת עורכי הדין בישראל

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support