”ימים קובעים” שונים לעובדת שהייתה גם שכירה וגם עצמאית לפני הלידה

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הכותבים: רו"ח אורנה צח – גלרט, יועצת בתחום ביטוח לאומי
מר חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה – ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן פתרונות מיסוי בע"מ

ביום 14 באפריל 2016 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 342-01-14) את תביעתה של תמר יהודית יוסקוביץ (להלן: "המבוטחת") וקבע כי על המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לחשב את בסיס ההכנסה לעניין תשלום דמי הלידה בהתאם ל-2 ימים קובעים: האחד – יום הפסקת העבודה כעצמאית, והשני – יום הפסקת העבודה כשכירה.
תמצית עיקרי החוק
היום הקובע הוא היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי הלידה.
שכר העבודה הרגיל לעניין חישוב דמי הלידה מבוסס על הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע.
רבע השנה לעניין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי תקנות אימהות הוא רבע השנה שקדם ל-1 לחודש שבו חל יום הפסקת העבודה.
תמצית העובדות
המבוטחת עבדה כשכירה וכעובדת עצמאית בתקופה שקדמה ללידת בתה, וצברה את תקופת האכשרה הנדרשת לצורך תשלום דמי לידה בכל עיסוק בנפרד.
המבוטחת סגרה את תיקה כעובדת עצמאית במל"ל ביום 30.6.2012 והחל מיום 1.7.2012 המשיכה לעבוד כשכירה בלבד, עד ליום 3.9.2012.
ביום 4.9.2012 המבוטחת ילדה.
המל"ל שילם דמי לידה לפי ההכנסה בשלושת החודשים המלאים שקדמו ליום הקובע שהוא 3.9.2012, קרי לחודשים 6-8.2012, בלבד. על כך הגישה המבוטחת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
לטענת המבוטחת, לו הייתה מפסיקה לעבוד כשכירה בחודש יולי 2012 (מועד הפסקת עבודתה כעצמאית) היא הייתה מקבלת את דמי הלידה בגין עבודתה הן כשכירה והן כעובדת עצמאית לפי בסיס שלושת החודשים שקדמו לחודש יולי 2012, ואין זה הגיוני לשלול ממנה את זכאותה לדמי לידה מלאים על בסיס מלוא שכרה משני המקורות.
עוד טענה המבוטחת כי "היום הקובע" הוא יום הפסקת העבודה. המחוקק לא הגדיר בחוק "יום קובע" אחד, וכפי שלצורך בדיקת תקופת האכשרה נבדקת כל עבודה בנפרד, כך יש לקבוע יום קובע נפרד לעבודתה כעצמאית ויום קובע אחר לעבודתה כשכירה.
לטענת המל"ל, בקשת המבוטחת לערוך תחשיב בהתאם לשני ימים קובעים אינה מתיישבת עם הוראות החוק הקובעות "יום קובע" אחד – שהוא יום הפסקת העבודה.
גמלת דמי לידה לטענת המל"ל נועדה להחליף הכנסה שנשללה בשל הלידה ולא בשל העובדה שחדלה לעסוק במשלח ידה. סגירת העסק אינה כתוצאה מההיריון או מהלידה.
דיון והחלטה
ככלל, כאשר מבוטחת עובדת גם כשכירה וגם כעובדת עצמאית, המל"ל בוחן את זכאותה לדמי לידה לגבי כל סוג עבודה בנפרד, ובכלל זה המל"ל בוחן אם צברה את תקופת האכשרה הנדרשת ואם שולמו דמי ביטוח, לגבי כל סוג עבודה בנפרד.
בית הדין קובע כי אין מניעה לבחון גם את "היום הקובע" ביחס לכל סוג עבודה בנפרד לצורך חישוב דמי הלידה, כשם שהוא בוחן עמידה בדרישות הכיסוי ואת ההכנסה בנפרד ביחס לכל סוג עבודה.
חוק הביטוח הלאומי הוא חוק סוציאלי אשר בא להטיב עם המבוטחות ועל כן, מקום בו מתעורר ספק באשר לזכאות מבוטח לזכויות שונות, יש לפרשו לטובת המבוטח.
בית הדין הניח כי מאחר והמבוטחת הפסיקה לעבוד כעצמאית כחודשיים לפני הלידה, הפסקת העבודה קשורה ולו בעקיפין להיריון וללידה הקרובה. אף אם מתעורר ספק באשר לסיבת הפסקת העבודה כעצמאית, יש להפעיל ספק זה לטובת המבוטחת.
פועל יוצא מקביעת בית הדין הוא כי המבוטחת תקבל דמי לידה לגבי הכנסותיה כעצמאית לתקופה 4-6.2012, ולגבי הכנסותיה כשכירה לתקופה 6-8.2012.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support