יום גיבוש לעובדים הכולל אירוח ותכנית אומנותית – האם יש לראות בזה "טובת הנאה" לעובד הנכללת בגדר "הכנסת עבודה"?

רמי מידן, רו"ח

 הכותב: רמי מידן, רו"ח חבר בקבוצת אליוט ישראל

 

לאחרונה פורסם פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בעניין תביעתה של חברת דה נשון טרפיק בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי.
בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה התובעת כמעבידה היא הנהנית העיקרית מתכנית הגיבוש, זאת מהטעם שצומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים הרבה מעבר להנאת העובדים מאותו אירוע ולפיכך דחה ביהמ"ש את דרישת המוסד לביטוח לאומי.

בפסק דין האמור, בית המשפט קבע קריטריונים למדידה באם מדובר בטובת העובד או בטובת המעביד.

לאחרונה פורסם פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בעניין תביעתה של חברת דה נשון טרפיק בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה התובעת כמעבידה היא הנהנית העיקרית מתכנית הגיבוש, זאת מהטעם שצומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים הרבה מעבר להנאת העובדים מאותו אירוע ולפיכך דחה ביהמ"ש את דרישת המוסד לביטוח לאומי.

בפסק דין האמור, בית המשפט קבע קריטריונים למדידה באם מדובר בטובת העובד או בטובת המעביד.

עובדות המקרה

החברה ( להלן "התובעת"), המעסיקה כ-250 עובדים, פועלת בתחום השיווק והפרסום באינטרנט, ומעניקה שירותי און ליין לשווקים בינלאומיים.

התובעת מארגנת מדי שנה אירוע גיבוש לעובדיה, ללא בני משפחתם, ולא זקפה שווי לעובדיה במשכורתם בגין פעילויות אלו, ובהתאם לא שילמה דמי ביטוח לאומי בגינן וגם לא ניכתה מס הכנסה.

בעקבות ביקורת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי (להלן "הנתבע") אצל התובעת, החליט הנתבע לחייב את התובעת בדמי ביטוח בסך כולל של 285,381 ש"ח עבור השנים 2006-2009.

טיעוני התובעת

עפ"י מבחני הפסיקה בפעילויות גיבוש עובדים, טובת המעביד היא זו שגוברת וזאת אף אם העובדים מפיקים הנאה כלשהי מהפעילות, שכן טובת המעביד היא העיקרית והיא העומדת בבסיס ארגון הפעילויות הללו. משכך, ההוצאות בגין פעילויות הגיבוש יותרו בניכוי בידי המעביד ולא יזקפו למשכורתו של העובד כהכנסת עבודה החייבת בדמי ביטוח לאומי.

 

עמדת הנתבע

האירועים שערכה התובעת הינם טובת הנאה לעובד, ומשכך מהווים הכנסה מעבודה עפ"י סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ולכן חייבת ההכנסה מאירועי הגיבוש בדמי ביטוח מלאים לפי סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי.

דיון והכרעה ע"י ביהמ"ש

אין לראות באירועי הגיבוש שארגנה התובעת לעובדיה כ"טובת הנאה" לעובדיה החייבת בתשלום דמי ביטוח.

על פי  פרשת יהב, ישנם 2 תנאים מצטברים למבחן ההכרעה:

  1. האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה בה מדובר.
  2. האם גורמת ההטבה לעובד הנאה ניכרת.

לאחר בדיקת תנאים אלו, עולה כי התובעת עורכת את אירועי הגיבוש רק בישראל ובמהלך השבוע ועל חשבון ימי העבודה. ימי העבודה נחשבו כימי עבודה לכל דבר ועניין – העובדים מקבלים משכורת בעבור השתתפותם בימי הגיבוש וכך גם ההתייחסות מההיבט הביטוחי. לעובדי הנתבעת אין כל אפשרות להזמין לאירועים אלה את בני משפחתם. התובעת מממנת את מלוא העלויות. עוד עולה כי התובעת מחייבת את עובדיה להגיע לימי הגיבוש. עובד שנעדר צריך לספק הסבר סביר, ומנוכה לו יום חופש עקב היעדרות מיום עבודה.

אירועי הגיבוש כוללים הרצאות מקצועיות, המועברות הן ע"י מרצים מן החוץ והן ע"י מנהלים בכירים בחברה וכן פעילויות גיבוש אותן מקיימת התובעת באמצעות חברה ייעודית המתמחה בכך.

סיכום

בחינת עובדות המקרה מובילה למסקנה כי התובעת כמעבידה היא הנהנית העיקרית מאירועי הגיבוש שכן צומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים וודאי כזו העולה באופן ניכר על הנאת העובדים מאותם אירועים. לפיכך, אין מקום לחייב את התובעת בדמי ביטוח עבור אותם אירועי גיבוש.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support