חברות הארנק – “הושקפו” לצורך מס, ומה עם הביטוח הלאומי?

הכותבים: רו”ח אורנה צח – גלרט, יועצת בתחום ביטוח לאומי

מר חיים חיטמן, רו”ח (משפטן) ישי חיבה – ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן  פתרונות מיסוי בע"מ

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה לישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017-2018), התשע”ז – 2016, נקבעו בין השאר הוראות ל”שיקוף” הכנסותיהן של חברות ארנק.
נזכיר כי לאור שיעור המס השולי הגבוה החל על יחידים, החלו לפני שנים יחידים רבים שהכנסתם ממתן שירותים, לתת את השירותים באמצעות חברות שהקימו. כך, ההכנסה החייבת שנוצרה חויבה במס חברות בלבד, בעוד שהיחידים מושכים מן החברה שכר כרצונם, ואילו את מועד תשלום המס על חלוקת
הדיבידנד דחו לעת חלוקתו בעתיד, אם בכלל.
רשות המיסים ניסתה ומנסה לתקוף התארגנות משפטית זו ולטעון במקרים המתאימים, כי הנהנה הסופי – קרי בעל ה
מניות היחיד, הוא הוא נותן השירות, והוא זה החייב במס – כיחיד, על הכנסותיה החייבות של החברה, ולא החברה.
על מנת למגר את התופעה הוכנס תיקון חקיקה ברוח זו, בחוק ההתייעלות.
ואמנם, לאחר שהצעת החוק כאמור עברה מקצה שיפורים וצמצום מהותי בתחולתה, נקבע סופית סעיף 62א לפקודת מס הכנסה הקובע בקווים כלליים, כך:

בעניין שירותיו של יחיד בעל מניות מהותי בחברת מעטים, שהוא או חברת המעטים משמשים כ”נושא משרה” בחבר בני אדם אחר (למעט יחיד שהוא בעל מניות מהותי במישרין או בעקיפין באותו חב”א אחר, או שותף בו) – יראו את הכנסתה החייבת של החברה משירותי “נושא המשרה”, לרבות מתן שירותי ניהול – כהכנסתו מיגיעה אישית של היחיד מסעיפים 2(1) או 2(2) או 2(10) לפקודה, לפי העניין.

בשירותים אחרים שנותנת חברת מעטים המבוצעים בפועל על ידי יחיד, שלפחות 70% מהכנסותיה בתקופה של 30 חודשים לפחות, מתוך 4 שנים רצופות – נובעות מאדם אחד (כלקוח), הרי יראו את הכנסתה החייבת של חברת המעטים, כהכנסתו של היחיד מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2) לפקודה, על אף האמור בכל דין, כאילו הוא שכיר.
האמור לא חל על יחיד שהוא בעל מניות מהותי ב”לקוח”, וכן יש תנאים וסייגים נוספים, שלא נפרטם כאן.

פועל יוצא מיידי מהחיקוק החדש הוא כי יראו את מרבית היחידים, בעלי מניות מהותיים בחברות ארנק כאמור  כעצמאיים לפי סעיף 2(1), או כשכירים לפי סעיף 2(2) לפקודה, והכנסתה החייבת של “חברת הארנק” שלהם, נחשבת כהכנסתם האישית ממשלח יד או ממשכורת.
כך גם יופיע בשומותיהם האישיות שיוציא פקיד השומה ליחידים אלו, לשנת 2017 ואילך.
נשאלת השאלה: מה בעניין הביטוח הלאומי ? הרי בעניין יש בעיות אין ספור, ולהלן רק דוגמאות:

1. האם חקיקת המס הזו קובעת גם לעניין ביטוח לאומי ? אמנם בס”ק (2) לעיל, נקבע בסעיף 62א כי “יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו וזאת לצורך דיני המס בלבד”. ידוע הוא כי “מס” לעניין פקודת מס הכנסה, אינו כולל דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, אך אולי צמד המילים “דיני המס” (במאובחן מדיני העבודה), כן?!

2. האם צריך להורות לעצמאים שבהם להירשם במל”ל כעצמאים (בהתקיים התנאים המקובלים)?

3. השכירים שבהם – לא סביר כי היחיד ישלם דמי ביטוח חלק העובד בלבד!! ומיהו המעסיק? ואיך ישולמו דמי הביטוח, וכמה?

 4. מהו העיתוי שבו יחויבו היחידים בביטוח לאומי כאמור? – אין על כך הוראת חיקוק כלל!

אמנם – אנו מניחים בסבירות גבוהה כי בעקבות החקיקה האנטי תכנונית המשמעותית הזו, מרבית “חברות הארנק” ייעלמו. ואולם לגבי המיעוט שימשיכו לפעול – לא ניתן להשאיר את הסוגיות כבדות המשקל שחלקן הוצגו לעיל ללא מענה, שכן פועל יוצא של כל הדילמות לעיל הוא השפעה ברורה על עניין פגיעה בעבודה וגמלאות שונות אחרות, המותנות ברישום ובמועד, ו/או בתשלום דמי ביטוח, והשפעה מהותית על תקרות מרביות לגמלאות קיימות שונות, עד כדי שלילת הזכאות לגמלה מעיקרה.
למיטב ידיעתנו המוסד לביטוח לאומי יושב כרגע על המדוכה וייתן דעתו המהירה לכל הנושא.
מובן כי נפרסם את עמדת המל”ל בעניין זה בסמוך לקבלתה.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support