המלחמה בחברות הארנק מתחילה בשומת ניכויים?

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הכותב: רו”ח (משפטן) ישי חיבה

ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ

רבות דובר ונכתב על "חברות ארנק" ואבדן המס כטענת רשות המיסים הנגרם ממתן שרותים באמצעות חברה חלף מתן השרות ע"י היחיד במישרין. הצעות חקיקה שונות לצמצום התופעה הועלו אף שהדבר נדחה בשלב זה.

מסתבר כי פקיד שומה ת"א 5 ניכויים יצא כחלוץ במלחמה שומתית זו, ואף ניצח. ומעשה שהיה כך היה:

קרן ת"א לפיתוח (להלן- הקרן) הינה מלכ"ר בשליטת עירית ת"א. הקרן פועלת לשינוי חברתי בת"א ולהקמת פרויקטים שונים לרווחת התושבים. יו"ר הקרן הינו ראש העיריה.

האלוף במיל' בן שושן מונה כמנכ"ל הקרן בחודש אוגוסט 2002, על פי הסכם העסקה (להלן- ההסכם) שנחתם בינו לבין הקרן. לאורך השנים הוציאה חברת א. בן שושן יעוץ ותיכנון אסטרטגי בע"מ (להלן- החברה), חברה בשליטתו המלאה של בן שושן אשר הוקמה ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם, חשבוניות שוטפות לקרן בגין שרותי המנכלות של בן שושן כאמור. התשלומים כנגד חשבוניות אלו נרשמו בספרי הקרן כהוצאות דמי ניהול.

פקיד שומה ניכויים טען כי נתקיימו בין הקרן לבן שושן יחסי עובד מעביד ולכן ראה בבן שושן כשכיר של הקרן ובתשלומים ששולמו על ידה לחברה כתשלומי שכר עבודה לבן שושן, החייבים בניכוי מס במקור כשכר, במס מעסיקים ובמס שכר.

ביהמ"ש שדן בסוגיה ובחן לעומק את עובדות המקרה קיבל את עמדת פקיד השומה.

להלן עקרי הממצאים העובדתיים שהביאו את ביהמ"ש לקבוע כי בתשלומי שכר עבודה עסקינן:

ההסכם נחתם עם בן שושן אישית.

החברה הוקמה כשבועיים לאחר חתימת ההסכם.

המינוחים ולשון ההסכם מצביעים על התקשרות אישית עם בן שושן : "הסכם אישי" , אי החלת שעות עבודה ומנוחה", היתר לבן שושן לעבוד במקביל גם בעבודות נוספות באישור מראש מהקרן ועוד.

על פי ההסכם בן שושן זכאי ל-22 ימי חופשה בשנה.הוא מילא כל שנה טופס 101 כעובד.

הופק לו תלוש שכר חודשי בגין שימוש ברכב צמוד ומכשיר סלולרי שהועמדו לרשותו, כאשר המס שגולם בהם היה מס השולי שלו.

כל מנכ"לי הקרן בעבר היו שכירים שלה.

עם סיום ההתקשרות בין הצדדים נערך מסמך גמר חשבון ושולם לבן שושן אישית פדיון 84 ימי חופשה.

הוא הועסק בפועל במשרדי הקרן

על פי ההסכם, התמורה ששילמה הקרן לחברה כאמור, כללה תשלומים סוציאליים.

בן שושן לא משך מהחברה מעולם שכר או דיבידנד.

ערעור החברה על שומת הניכויים נדחה.

הערות ותובנות

המדובר במקרה קיצון ובהסכם התקשרות "סטנדרטי" של מעסיק ולא בהסכם התקשרות למתן שרותים, כך שקביעת הפסק אינה מפתיעה.

סביר לדעתנו כי במקרה אחר בו מרבית העובדות לעייל היו שונות, תוצאת הפסק היתה עשויה להיות הפוכה.

גם ביהמ"ש טורח ו"מרגיע" כי "אין באמור בכדי לקבוע כי לא ניתן, באופן עקרוני, לתת שרותי ניהול באמצעות חברה. במקרה שלפני לא נעשה הדבר".

טענה חשובה שהעלה פקיד השומה בדבר העדר טעם עסקי להתקשרות מתן השרותים באמצעות החברה ולא אישית ע"י בן שושן, מעבר להתחמקות ממס, טענה עיקרית הנשמעת חדשות לבקרים ע"י רשות המיסים בסוגיית חברות הארנק – לא זכתה לכל התייחסות ע"י בית המשפט.

הלכה למעשה – על פי החוק הקיים כיום, בהתקשרויות מושכלות למתן שרותים, תוך עמידה במועדי התרחשות אמיתיים , והתנסחות חוזית התואמת את מתן השרות ע"י החברה, יקשה לדעתנו על רשות המיסים לשחזר את הצלחתה בפס"ד זה.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support