המוסד לביטוח לאומי טעה בהזנת נתונים וישלם הפרשי גמלה מעבר ל – 7 שנים

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הכותבים: רו”ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ עם רו”ח אורנה צח (גלרט)

 

ביום 2 באוקטובר 2014 חייב בית הדין האזורי לעבודה (ב”ל 6319-01-14) את המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) לשלם לגברת זכות קמיסה (להלן: המבוטחת) הפרשי קצבת זקנה מעבר לשבע השנים האחרונות.

עיקרי החוק

מי שזכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת זקנה, או מי שזכאי לקצבת זקנה שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, נוסף על קצבת הזקנה 50% מקצבת השאירים.

כלל כל תביעה לגמלת כסף שהוגשה למל”ל מעבר ל-12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת הגמלה, תשולם לתקופה רטרואקטיבית של 12 חודשים בלבד למעט חריגים.

תמצית עובדתית

למבוטחת שולמה קצבת זקנה החל מחודש 10/1997 וקצבת שאירים החל מחודש מרץ 1999.

בחודש מאי 2012 הגישה המבוטחת תביעה להשלמת הכנסה והתברר שהמל”ל טעה בעת הזנת הנתונים של המבוטחת  בעת אישור זכאותה לקצבת שאירים, ושילם לה 50% משתי הקצבאות במקום קצבה וחצי.

ביום 5/6/2012 שלח המל”ל למבוטחת הודעה בכתב על זכאותה לתשלום מלוא הפרשי גמלת הזקנה בסך כולל של 80,212 ש”ח, ללא פירוט אופן החישוב.

בפועל הועברו לזכות חשבונה סך של 28,000 ש”ח ללא מתן הסבר. משפנתה המבוטחת באמצעות בתה למחלקת פניות הציבור של המל”ל, הובא לידיעתה כי מדובר בטעות טכנית של המל”ל, והוחלט במל”ל לשלם לה הפרשים בעד 7 שנים אחורנית בלבד וזאת בהסתמך על הוראות פנימיות שעל פיהן יוצרים חובות עד 7 שנים רטרואקטיבית.

לטענת נציג המל”ל, שנמסרה בכתב למחלקה לפניות הציבור של המל”ל, התשלום הוא לפנים משורת הדין בשל טעות המל”ל מאחר שניתן לשלם גמלה רטרואקטיבית רק 12 חודשים בלבד.

משנדחתה פניית המבוטחת כאמור, היא פנתה לבית הדין לעבודה.דיון והחלטה

בית הדין קובע כי סעיף 296 אינו נוגע כלל לעניין. הסעיף דן רק במקרה שבו הוגשה תביעה באיחור.

המל”ל לא צירף לכתבי טענותיו את ההוראות בעניין תשלום גמלה לתקופות קודמות.

בית הדין קבע כי הנחיות המל”ל בחוזר פנימי שלו אינן מחייבות את בית הדין ואין לחוזר משקל בקביעת משך התקופה לתשלום הפרשי גמלה.

במקרה דנן המבוטחת הייתה זכאית על פי דין לתשלום קצבת זקנה מלאה בשיעור של 100% מהמועד שבו שולמה לה הגמלה ורק מחמת טעות של המל”ל היא קיבלה גמלה מופחתת.

המבוטחת מבוגרת ואלמנה ולא ידעה כי המל”ל שילם לה גמלה מופחתת משך כל השנים ואף לא יכלה לדעת על כך כי המל”ל לא שלח לה כל החלטה בדבר גובה הקצבה ששולמה בפועל ואופן חישובה.

טענת המל”ל התגלתה בעקיפין בעקבות הגשת תביעה להשלמת הכנסה בשנת 2012.

בית הדין מבקר את אופן טיפולו של המל”ל בכך שלא נשלח פירוט של הסכומים שאמורה הייתה המבוטחת לקבל. המל”ל חייב לתת החלטה מנומקת כפי שמתחייב מרשות ציבורית.

מאחר ולא הוכח כל מקור חוקי המקנה למל”ל זכות שלא לשלם לתובעת את מלוא הגמלה שהיא זכאית על פי דין גם עבור תקופה שמעבר ל – 7 שנים, בית הדין קבע כי המבוטחת זכאית לתשלום הפרשי גמלה עבור כל התקופה שבה חלה הטעות.

בשולי הדברים

המל”ל הוציא לאורך השנים מספר חוזרים פנימיים בעניין האפשרות לשלם גמלאות אחורנית עד או מעבר ל – 7 שנים, כאשר העמדה לא הייתה אחידה בעניין זה. העמדה האחרונה בעניין זה ניתנה בחוזר פנימי מחודש אפריל 2014, כאשר הקו המנחה לפיו הוא מידת האחריות של המל”ל או המבוטח לאי מתן התשלום במועד. תקופת התשלום המירבית לפי החוזר, במקרים של אחריות מוחלטת של המל”ל – מוגבלת ל – 7 שנים.

על אף האמור, נראה שפסק הדין דנן, אף שניתן בבית הדין האזורי “בלבד”, מצמצם עמדה זו של המל”ל ומאפשר דרישה לתשלום גמלאות שונות לתקופה של יותר מ – 7 שנים אחורנית, במקרים המתאימים.

 

.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support