הוצאות – הצעת חוק לשלילת הוצאות "עבירה"

בעקבות חתימת מדינת ישראל על אמנת האו"ם למיגור השחיתות, הצטרפות מדינת ישראל לקבוצת עבודה בארגון ה-OECD למאבק בשוחד אנשי ציבור, ותיקון חוק העונשין לפני כשנה – על פיו "מתן שוחד לעובד ציבור זר" הינו עבירה על פי חוק העונשין, פורסמה ביום 1.6.2009, הצעת חוק (תיקון 170 לפקודה), ובו מוצע להוסיף לסעיף 32 לפקודה (הסעיף הדן בהוצאות, שנכויין לצורכי מס, אסור), את סעיף קטן (16).

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

נוסח התיקון "פשוט": (יאסרו) תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין". נעיר מספר הערות:

  • מחד – נראה כי הצעת החוק מנסה לתקן בחקיקת מס בישראל את "כל העולם" כך שתשלום המהווה עבירה כלשהי, במקום כלשהו בעולם, לא יותר בניכוי. האמירה הזו רחבה מדי לטעמנו, והיה ראוי לציין מפורשות: עבירה על חוק העונשין, או על חוקים מסוימים אחרים, ולא באופן גורף כזה.
  • מאידך- כלל לא ברור כי על פי "כל דין" הינו גם דין זר. פרשנות סבירה הינה כי מדובר בדין ישראלי בלבד.

 

  • מרבית דברי ההסבר להצעת החוק מתארים את המגמה הגלובאלית, לרבות תיקון חוק העונשין הישראלי, בעניין שלילת הוצאות לא חוקיות, ואולם, רובן ככולן, דנות דווקא במיגור השחתה ממסדית, קרי עובדי ציבור ומדינה, ולא בהכללת שלילה של הוצאות שאינן חוקיות.

  • ראוי היה להרחיב הסעיף הרבה מעבר למשפט "שנתינתן מהווה עבירה". במצב המוצע אנו כבר רואים בעיני רוחנו את פקיד השומה שולל הוצאות שבעטיין ישנה עבירה כלשהי, תוך שזה מאמץ גישה מרחיבה של הוראת החוק, ומחיל אותה על מצבים כגון: אי דרישת חשבונית מס ע"י עוסק מורשה,שהרי זו עבירה. כך גם בנסיבות של אי ניכוי מלוא המס במקור בתשלומים עסקיים כלשהם, ויתרה מזו העסקה או תשלום במודע – לבעל מקצוע ש"אין לו קבלות", זאת – אף אם יש תיעוד מלא של התשלום כגון תשלום בצ'ק למוטב בלבד וקיומו של מסמך המאשר קבלת התשלום על ידי בעל המקצוע – שכן, גם זו עשויה להיות עבירה, שהרי סיוע לעבירה מהווה אף הוא עבירה.
  • האומנם די בכך כי לפקיד השומה "יש יסוד סביר להניח…" או שמא היה נכון יותר לקבוע כי לא יהא הדבר נתון ל"סבירות הדעת" של פ"ש (כך, למשל, עלול פקיד השומה להסתמך על קיומו של היסוד העובדתי בעבירה, אך האם לפקיד השומה הכלים לבחינת קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לקיום עבירה?). ראוי כי יקבע בחוק: "הוצאה שנקבע לגביה בהליך שיפוטי כי הינה עבירה – לא תותר בניכוי.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support