ביטוח לאומי – מועד חיוב ההכנסה יחול במועד מימוש האופציות – היפוך פס"ד טופז

לאחרונה, ביטל בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 574/07) את פסק דינו של ביה"ד האזורי בפס"ד טופז שרון (ב"ל – תל-אביב-יפו 4961/02 – שניתן ביום 01.07.07) בעניין מועד החבות בדמי בט"ל בגין הכנסות ממימוש אופציות לצורך הכללתן בחישוב דמי לידה.

מח' מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

עובדות המקרה : שתי עובדות חברת צ'ק פוינט (להלן:"התובעות"), קיבלו בסמוך לתחילת עבודתן בחברה, אופציות לרכישת מניות החברה. בתכנית האופציות של החברה (לפי סעיף 3(ט) לפקודה) נקבע כי האופציות שהוקצו לתובעות ניתנות למימוש רק לאחר תקופות הבשלה (vesting) בארבעה חלקים שווים. כמו כן, נקבע כי האופציות אינן ניתנות להעברה כלל ואינן סחירות.

העובדות מימשו חלק מהאופציות בסמוך ליציאתן לחופשת לידה , אף שיכלו לממשן קודם לכן, ודרשו כי בבסיס חישוב זכאותן לדמי לידה יובאו בחשבון הכנסות העבודה ממימוש האופציות.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) וקבע כי חבות בדמי ביטוח לאומי חלה במועד שבו נהפכו האופציות לבשלות ללא קשר לשאלה אם מומשו. לטענת בית הדין, הרווח או הפסד ערך האופציה המשתנה בין המועד שבו יכול היה העובד לממש את האופציה, לבין מועד מימושה בפועל הוא בגדר רווח או הפסד הון, שאינו בבחינת הכנסת עבודה ואין לחייב בגינו בדמי ביטוח ולכן אין הרווח של התובעות, שנוצר בעת המימוש בפועל מהווה הכנסת עבודה לצורך חישוב דמי לידה.

 במבזק מס מס' 218 ב- 16.08.07 שפרסם משרדנו, הבענו תמיהה על תוצאות פס"ד זה, תוך קביעה כי דווקא ההסמכות על הלכת יאיר דר של ביהמ"ש העליון עליו נסמך הפסק, היתה אמורה להביא  לפסיקה הפוכה. קרי, כי מועד המימוש בפועל הוא הקובע, ולמועד ה- vestingאין כל משמעות !! כפי שאכן נוהגת נציבות מס הכנסה,מאז פרסום "יאיר דר",וכי מן הראוי כי תהא קוהרנטיות בקביעת עיתוי וכימות הכנסת העבודה  ע"י שתי רשויות מיסוי אלו.

והנה לאחרונה התבשרנו כי קריאתנו בעניין זה "נשמעה" וכי בית הדין הארצי לעבודה,קיבל את  "הודעת" הצדדים (שקבלה תוקף של פס"ד), ביטל את פסק דינו  של ביה"ד האזורי לעבודה וקבע כי: "המערערות תחוייבנה בדמי ביטוח בגין הכנסותיהן מאופציות "צ'ק פוינט" שאינן סחירות במועד בו מומשו בפועל על ידן, ובהתאם לזאת תחושב מחדש זכאותן לדמי לידה".

נציין כי באופן חריג נעשה מהלך מוזר בו לא אושר בידי ביה"ד הארצי "הסכם פשרה" בין הצדדים, אלא "הודעה מטעם הצדדים" וכי ב"הודעה" זו המוסד לביטוח לאומי מצא דרך להביע את דעתו בנושאים שכלל לא היו נשוא המקרה שנדון בפסק : "מעבר לאמור, המשיב מצהיר כי עמדתו …". הצהרה זו שנכללה במסמך  בו בוטל פסק דינו של ביה"ד האזורי, אושרה ע"י ביה"ד הארצי וניתן לה תוקף של פסק דין.

אף כי אין אנו חלוקים מקצועית עם מרבית "הצהרותיו" של המשיב , הרי לדעתנו לא זו הדרך לפרסם את עמדת המל"ל, ולדעתנו אין לראות בהצהרות אלו כהלכה של ביה"ד הארצי לעבודה.

בכל אופן, עמדת המל"ל שהובעה הינה כי:

  • 1. קביעת עיתוי החיוב במעד המימוש הינה לגבי אופציות שהוקצו לפי סעיף 3(ט), לפני הרפורמה . (ואולם מברור שערכנו במל"ל עולה כי כך יחול גם על 3(ט) לבעלי שליטה לאחר הרפורמה וגם על הרכיב הפירותי ב-102 החדש, וכי רק במקרי קיצון ינסה המל"ל לשוב ולהחיות את יום ה- vesting.
  • 2. הוראה שונה תחול במידה ומימוש האופציות נעשה לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד. במקרה זה יראו את ההכנסה כאילו נתקבלה במועד ניתוק יחסי עובד – מעביד ולא בעת מימוש האופציות בפועל. במקרה בו לדוגמה, עובד מימש אופציות באוקטובר 2009 לאחר שפרש מעבודתו אצל מעסיקו בדצמבר 2005, יחויב המעסיק לדווח ולשלם דמי בט"ל במשכורת דצמבר 2005 !!
  • 3. "למען הסר ספק יובהר כי עמדת המשיב היא כי הכנסה מאופציות הינה בגדר "שכר נוסף" כהגדרתו בתקנות הבט"ל (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)". קרי כי בתנאים המתאימים תתבצע פריסת ההכנסה, עד 12 החודשים האחרונים, דבר שעשוי להגדיל את תשלומי הבט"ל מחד, ואת בסיס השכר לצורך תביעת הפרשי גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, מאידך.

בעניין זה יוער, כי מימוש אופציות לאחר שהמבוטח תבע את המוסד לביטוח לאומי לגמלאות מחליפות שכר עשוי להקנות בתנאים מסוימים למבוטח הפרשי גמלה משופרים.

נכתב על ידי מר חיים חיטמן, בעבר, מנהל תחום בכיר ביטוח וגבייה – בסניף ביטוח לאומי ר"ג, עורך דין אשר דדון, ורו"ח ומשפטן ישי חיבה .

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support