הכותבים: הכותבים: רו”ח אורנה צח – גלרט, יועצת בתחום ביטוח לאומי

מר חיים חיטמן, רו”ח (משפטן) ישי חיבה – ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן  פתרונות מיסוי בע"מ

בתאריך 1 בפברואר 2017 קבע בית הדין האזורי לעבודה בעניינו של משה חי הלל (להלן: “המבוטח“) (ב”ל 3062-09-15) כי סכומי הגרלות “צ’אנס” של מפעל הפיס לא יובאו בחשבון כהכנסה לצורך תשלום גמלת הבטחת הכנסה.

רקע חוקי

סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה מבהיר כי הכנסה שעלולה לפגוע בגמלת הבטחת הכנסה היא הכנסה לפי המקורות בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, לרבות, בין היתר, סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס אף אם אין מופקת ממנו הכנסה (נכס הוא רכוש, זכות או טובת הנאה).
בשנת 2003 נוסף לפקודה סעיף 2א – המכליל הכנסות מהגרלות ופרסים כהכנסה לעניין הפקודה, למעט חריגים.

תמצית עובדתית

המבוטח בן 63 מקבל גמלת הבטחת הכנסה מחודש 2.2014. במהלך השנים 2014 – 2015 השתתף בהגרלת “צ'אנס” של מפעל הפיס וזכה ב – 9 זכיות בסכומים שנעו בין 2,000 ₪ ועד 7,410 ₪ לזכייה. בעקבות כך, נשללה או הופחתה הגמלה בכל חודש רלוונטי.

טענות המבוטח: הכנסות שפוגעות בגמלת הבטחת הכנסה הן לפי המקורות בסעיף 2 לפקודה בלבד לא בסעיף 2א לפקודה. נוסף על כך, סכומי הזכיות פטורים ממס לפי הוראות הפקודה. הזכיות הן אקראיות ואינן גמול מאמץ או תשואה.

טענות המוסד לביטוח לאומי (להלן: “המל”ל”): רווח מהגרלה נחשב הכנסה הן לפי סעיף 2א לפקודה והן כנכס במשמעות “זכות” או “טובת הנאה” בהתאם לסעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה. עצם הפטור שניתן לרווחים מהגרלות עד סכום מסוים לא משנה את עצם המהות של ההכנסה. הזכיות אינן אקראיות אלא סדרתיות, ואי פגיעה בגמלה עלולה לעודד מבוטחים להשתתף בהגרלות באופן קבוע. גובה הזכיות מלמד כי התובע יכול לכלכל עצמו ללא רשת ביטחון כלכלית.

דיון והחלטה

סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי הכנסה לעניין בחינת פגיעה בגמלה היא לפי המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, והמשותף בהם – תשלום הניתן באופן מחזורי וקבוע.

סעיף 2 לפקודה אינו מתייחס להגרלות. אמנם יש סעיף עוללות 2(10) ואולם משנקבע סעיף מיוחד לעניין זה בשנת 2003 – סעיף 2א לפקודה, משמע כי הן אינן כלולות בסעיף 2.

אמנם לפי סעיף 9(28) לפקודה נקבע פטור להכנסות מהימורים והגרלות בסכומים נמוכים, אך הדבר אינו רלוונטי לעניין הנדון בפסק.

סעיף 9(א) בחוק לא מפנה לסעיף 2א לפקודה אלא רק לסעיף 2 לפקודה.

בית הדין מציין כי מקובלת עליו הגישה לפיה פגיעה בזכויות לפי חוק של ביטחון סוציאלי צריכה להיעשות לא בדרך של פרשנות אלא בחקיקה, תוך קביעת הסדר ברור בסוגיה זו.

בית הדין מצטט את דברי השופט ג’ובראן (בג”צ 10062/04) “מנגנון הבטחת ההכנסה הוא בין מנגנוני הסיוע האחרונים הקיימים בישראל לאדם שאינו מסוגל לקיים את עצמו. משכך, ראוי לנקוט זהירות כפולה ומכופלת מקום בו נשלל מאדם מנגנון הגנה אחרון זה”.

המל”ל הפנה בסיכומיו גם לסעיף 9(ג) לחוק העוסק בנכס כדלקמן: “נכס” – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל… למעט סכום שאינו מובא בחשבון…”.

“סכום שאינו מובא בחשבון” – סכום כמפורט להלן:
(1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג – סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש.
(2) …. “.
בית הדין מסכם “…גם אם נראה בכספים שהתובע זכה בהגרלות כסוג של טובת הנאה, עדיין יש לבחון אם הוא בגדר הסכום שאינו מובא בחשבון”.
לדעת בית הדין מדובר בסכומים שאינם באים בחשבון.

התביעה נתקבלה. אין לקחת בחשבון זכאות המבוטח לגמלת הבטחת הכנסה את הסכומים שזכה בהם בהגרלת “צ'אנס” .