הנפקת אישורי מחלה- האם היד קלה מדי על ההדק?

טל שרון, עו"ד

ביולי 2017, הנפיק משרד הבריאות נהלים חדשים לבתי החולים ולקופות החולים, הבאים להקל עוד קצת על עובדים הזקוקים לאישורי מחלה בשל חוסר יכולתם לעבוד כתוצאה מליקוי בריאותי. נדמה כי היום, יותר מאי פעם, ניתן לקבל אישורי מחלה בקלות והדבר עשוי לעורר את השאלה המתבקשת בקרב מעסיקים, שנושאים בתשלום בגין היעדרות זו של עובדיהם, האם העובד באמת חולה? אך יש לזכור שני דברים: האחד, כי חוק דמי מחלה מטיל מחויבות על המעסיק לתשלום דמי מחלה מלאים רק החל מהיום הרביעי, והשני, כי מטרת הנהלים הינה להקל על עובדים חולים באמת. 

רובנו חולים מפעם לפעם ועל השכירים בינינו מוטלת החובה להציג בפני מעסיקיהם "תעודת מחלה" או בשפה השגורה בפינו "אישור מחלה", על מנת שיהיו זכאים לתשלום על פי חוק בגין ימי ההיעדרות. "אישור מחלה" הינו מסמך חתום על ידי הרופא המטפל, ממנו עולה כי העובד לא היה מסוגל לבצע את עבודתו בתאריכים הספציפיים בהם נעדר מעבודתו בשל מצב בריאותי לקוי. אין חובה לפרט באישור המחלה את סיבת ההיעדרות, היינו את האבחון הרפואי בגינו נעדר העובד מהעבודה וניתן לציין על גבי אישור המחלה כי הוא ניתן "עקב בעיה רפואית הרשומה בתיק הרפואי…".

בגין היעדרותו של העובד ממקום עבודתו, ועל פי חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק דמי מחלה"), עובד אינו זכאי לתשלום בגין היום הראשון למחלה, בגין הימים השני והשלישי להיעדרותו יהא זכאי לתשלום בגובה 50% דמי מחלה לכל אחד מהימים, ורק החל מהיום הרביעי להיעדרותו של העובד בגין מחלתו, יהא זכאי הוא לתשלום מלא בגין ההיעדרות, בכפוף לתקופת הזכאות המקסימאלית בהתאם לחוק.

לא ניתן לגרוע מהוראות החוק ומעסיק, באשר הוא, מחויב לשאת בתשלום כאמור בהתאם לתנאים הקבועים בחוק (או בהסכם הקיבוצי החל על הענף). ככל והמעסיק מעוניין בכך, הוא יכול להיטיב עם העובד אך לעולם לא להרע את התנאים להם זכאי העובד על פי חוק. חוקי המגן (הבאים להגן על עובדים) בכלל וחוק דמי מחלה בפרט, עם השנים באים לקראת ולטובת העובד יותר ויותר ובעצם מעמיסים על המעסיק נטל העסקה לא פשוט.

חוזר מינהל הרפואה של משרד הבריאות מס' 24/2017 מיום 24.7.17, קובע הנחיות לגבי מתן תעודות מחלה למטופלים ובעצם מאפשר לעובדים החולים הקלות נוספות בעת קבלת תעודות המחלה.

כך למשל, קובע החוזר כי: "רופא רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת תעודת מחלה למטופל שלא הגיע למרפאה". אומנם מדובר במתן תעודת רפואית לתקופת מחלה של עד ארבעה ימים, אך במצבים מסוימים, בהם ידוע ברשומות המטופל מה הבעיה הרפואית והיא מצדיקה מתן תעודת רפואית, ניתן ליתן אישור מחלה גם לזמן ארוך יותר.

כך למשל, קובע החוזר כי: "ניתן לתת תעודת מחלה בדיעבד, במקרה בו המחלה, בגינה נדרשת התעודה, מתועדת ברשומת המטופל".

עוד קובע החוזר כי ניתן ליתן תעודת מחלה לתקופה של עד  30 יום בשל אותה מחלה.

מטרת הנחיות אלה הינה בעצם להקל על העובד החולה, אך התנהלות זו עשויה ליצור התרעמות אצל המעסיק, שעליו לשאת בתשלום בגין היעדרותו של העובד על פי חוק כאמור, כאשר בפועל יתכן מצב בו העובד יושב בביתו, לא בהכרח בשעת מחלה, ומבקש טלפונית אישורי מחלה מהרופא המטפל.

יחד עם זאת, בל נשכח כי הזכות לדמי מחלה בגין ימי מחלה של העובד הינה זכות חשובה מאוד ובמבט כללי על הנחיות משרד הבריאות ניתן לומר כי מדובר בהנחיות חשובות ומחויבות המציאות. אכן, עשוי להתאפשר כאן פתח לניצול אבל אין די בכך כדי למנוע מעובדים הסובלים ממצב בריאותי לקוי, את הנוחות וההתחשבות המתאפשרים כתוצאה מהנחיות אלה. מקום בו אכן חש המעסיק כי הוא מנוצל על ידי העובד פעם אחר פעם בדרך כזו או אחרת, יש בידיו את הכלים לנסות ולמנוע זאת וצריך גם לזכור כי ימי המחלה להם זכאי העובד הינם מוגבלים בהתאם לוותק עבודתו ולצבירה המקסימאלית האפשרית.


עו"ד טל שרון, עוסקת בתחום האזרחי ובדיני עבודה.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support