משיכת כספי פיצויים על ידי עובד ללא אישור מעביד

הכותבת: עו"ד טל שרון*
תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה- 2005, שפורסם ביולי 2018, מעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק, וקובע כי אם לא עמד המעסיק בתנאים הקבועים בתיקון, להוכחה כי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים, וחלפו ארבעה חודשים ממועד סיום ההעסקה, הרי שהעובד זכאי למשוך את הכספים ללא הסכמת המעסיק. החוק חל רטרואקטיבית גם על מי שיחסי העבודה בינו ובין המעסיק הסתיימו טרם כניסת החוק לתוקף, ובתוך ארבעה חודשים ממועד כניסתו של החוק לתוקף, היינו עובדים אלה כבר זכאים לקבל לידם את הכספים אם לא פעל המעסיק כמתחייב ממנו על פי התיקון החדש כבר מחודש נובמבר השנה.
בסיום עבודתו של העובד אצל המעסיק, זכאי העובד לקבל לידיו פיצויי פיטורים, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ובצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, אלא אם כן נשללה זכאותו זו על פי חוק. סעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, מאפשרים לבית הדין לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים כפי שיקבע בית הדין. מדובר במקרים בהם העובד ביצע גניבה מהמעסיק, השתמש באלימות או עבר עבירת משמעת חמורה כלשהיא והשימוש באפשרות זו תעשה בנסיבות חמורות במיוחד, שכן בית הדין אינו נוטה לשלול מעובד את זכותו לפיצויי פיטורים.
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק שפורסם בשנת 2008 [להלן: (“צו ההרחבה”), קובע כי כלל העובדים במשק זכאים לתשלום פנסיה, כאחוזים משכרם הקובע (שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או משפחתית] וכיום עומדים אחוזי ההפרשה על 18.5% סה"כ (6% על חשבון העובד לתגמולים, 6.5% על חשבון המעסיק לתגמולים, 6% על חשבון פיצויי פיטורים).
סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, קובע כי סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה, אינם ניתנים להחזרה למעסיק, היינו הינם בבעלות העובד, אלא אם חדל העובד לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. אם ביצע המעסיק הפרשות לביטוח קצבה, הוא יוכל לקבלם חזרה רק אם נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שסכומים אלה ניתנים להשבה למעסיק.
ככל ולא נערך עם העובד הסכם מפורש לפיו מקום בו לא זכאי העובד לפיצויי פיטורים יועברו כספי הפיצויים לידי המעסיק, הרי שהעובד זכאי לכספים שנצברו עבורו בקרן הפיצויים. כך, עובד שסיים את עבודתו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים יהיה זכאי להפרשות שבוצעו עבורו במשך השנים לקופת הפיצויים בהתאם לאחוז שנקבע בצו ההרחבה ועובד שסיים את עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים יהיה זכאי להפרשות שבוצעו עבורו כאמור ולהשלמה של פיצויי הפיטורים על פי חוק, על ידי המעסיק.
ככל והעובד חתם על סעיף בהסכם המחיל עליו את הוראת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, ובכפוף לתנאים הקבועים בחוק או שהסכם קיבוצי החל על העובד מחיל עליו את הוראות סעיף 14 הנ"ל, הרי שכספי הפיצויים יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים, כך שהמעסיק יפריש מראש 8.33% על חשבון פיצויי פיטורים מדי חודש בחודשו והעובד יהיה זכאי לקבל את הסכומים שנצברו בקופת הפיצויים אם התפטר ואם פוטר, בכפוף לשלילת הזכאות בהתאם לסעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים.
עד כניסתו של תיקון 21 לתוקף, על מנת שיוכל העובד לשחרר את הכספים שנצברו עבורו בקרן הפיצויים, על המעסיק הייתה חובה למסור לעובד טופס 161 "הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד" ובו פירוט נסיבות סיום ההעסקה והכספים אותם זכאי העובד לקבל מחברת הביטוח.
לא פעם הגיעו לטיפולי מקרים של עובדים שהמעסיק סרב לתת להם טופס 161 בשל סכסוכים משפחתיים, רצון לנקמה או סירוב להצהיר שהוא המעסיק. מצב כזה הצריך הליך למתן צו כנגד המעסיק, בבית הדין לעבודה, שגוזל זמן וכסף מהעובד, שלא תמיד מצויים ברשותו.
תיקון 21 קובע כי מעסיק יוכל למשוך את כספי הפיצויים שהופקדו לפי סעיף 26 וסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה:
1. בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, המציא המעסיק לחברה המנהלת של קופת הגמל, פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים, כולם או חלקם, שייכים למעסיק או שהוא זכאי לקבלם.
2. בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, המציא המעסיק לחברה המנהלת של קופת הגמל, אסמכתא המעידה שנקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם, או שנקט הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים או חלקם לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר התקופה למתן הודעה.
3. בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, המציא המעסיק לחברה המנהלת של קופת הגמל, הודעה מאת המעסיק בצירוף אסמכתא, שכספי הפיצויים ניתנים להחזרה לידי המעסיק על פי דין או בהתאם להסכם העסקה וגם הודעה מאת העובד שנחתמה לאחר סיום יחסי העבודה, שכספי הפיצויים ניתנים להחזרה.
אם לא התקיים אחד התנאים בתוך התקופה שנקבעה (ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה), העובד לא משך את הכספים שנצברו עבורו, והמעסיק המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל לאחר סיום התקופה שנקבעה פסק דין הצהרתי (כמפורט בסעיף 1), גם אז יהא זכאי המעסיק לקבל את הכספים לטובתו.
הרעיון מאחורי תיקון החוק הינו למנוע מצבים בהם המעסיק מסרב לחתום עבור העובד על טופס לשחרור הכספים המגיעים לו ובעצם מעכב במשך חודשים ארוכים ולפעמים אף שנים את שחרור הכספים. התיקון בא על מנת ליצור מצב שבו אם המעסיק אינו פועל בהליך משפטי לשלול את זכאותו של העובד מכוח החוק לפיצויי פיטורים, בתוך זמן קצוב, הרי שהעובד יהיה זכאי לקבל את הכספים ללא תלות במעסיק. 
במבחן המציאות חברות הביטוח עדיין מסרבות לשחרר את כספי פיצויי הפיטורים הצבורים לטובת העובדים ויש צורך בהתערבות משפטית על מנת לשחרר עבור העובד את כספי הפיצויים. התיקון עדיין נחשב חדש, ואני מניחה שעם חלוף הזמן והבאת מקרה ספציפי לפתחו של בית הדין לעבודה להכרעה, נוכל לקבל אינדיקציה טובה יותר לגבי השפעתו של התיקון בפועל.
אין באמור במאמר כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.

*עו"ד טל שרון, מומחית בתחום האזרחי ודיני עבודה. מלווה ומייצגת בעלי עסקים, מעבירה הרצאות בניהול נכון של העסק ובכל הקשור להעסקת עובדים

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support