מדריכים ברשות לשיקום האסיר לאורך זמן, נכללו במסגרת העובדים הקבועים שחל עליהם ההסכם הקיבוצי, למרות שהועסקו בחוזים אישיים

הכותב: חיים ברנזון ושות' משרד עורכי דין  המתמחה בתחום דיני עבודה

שלושה מדריכים שהועסקו תחת חוזים אישיים בהוסטלים של הרשות לשיקום האסיר, תבעו את הרשות בגין החרגתם מהסכם קיבוצי קיים החל על עובדי הרשות, והעסקתם בתנאים פחותים הפוגעים בעבודתם המאורגנת ובזכויות נוספות המגיעות להם. בית הדין הארצי קבע, כי מעיון בלשון ההסכם ותכליתו עולה כי ההסכם הקיבוצי חל על כלל העובדים הקבועים ברשות, כאשר אין סעיף המגביל את היקף תחולתו של ההסכם או מחריג עובד מתחולת ההסכם. אמנם נראה כי במידה והרשות אכן היתה מעסיקה את המדריכים לזמן מוגבל כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי והנדרש מאופי עבודתם השונה, כי אז היה מקום לקבל את עמדתה כי לא חל עליהם ההסכם הקיבוצי, אך משהועסקו במשך שנים   היה על הרשות לקבל את הסכמת הסתדרות העובדים לשם החרגת המדריכים. עוד הוסיף בית הדין הארצי, כי אין בכוח הסכמי העבודה האישיים שנחתמו  עם המדריכים לשלול זכויות מיטיבות שהוקנו בהסכם הקיבוצי או לשלול את תחולת ההסכם הקיבוצי עליהן. החרגה חד צדדית של עובדים מהסכם קיבוצי על ידי מעסיק יש בה כדי לפגוע בעבודה המאורגנת, ובעובדים המוחרגים. על אף האמור, הרשות לא נהגה כלפי המדריכים באפליה פסולה או בהעסקה פוגענית המזכה בפיצויים בגין עצם ההחרגה מההסכם הקיבוצי. בית הדין הארצי פסק, כי הרשות תשלם  לשניים מתוך שלושת המדריכים סכום כולל של  24,339 ש"ח בגין פדיון ימי הבראה, וזאת בנוסף לסכומים שנקבעו על ידי בית הדין האזורי בפסיקותיו.
ע"ע (ארצי) 56763-05-17 פנחס אפרימוב – הרשות לשיקום האסיר.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support